מודל הוקטורים

  1. ראשי
  2. chevron_left
  3. ספרים ומודלים
  4. chevron_left
  5. מודל הוקטורים

מודל הוקטורים ©

זהו מודל העבודה המרכזי המשמש אותנו. המודל הייחודי משתמש בחוקי התנועה של ניוטון ובתהליכים אחרים מעולם הפיסיקה בכדי לבצע ניתוח זירה ולהציע ללקוחותינו את האסטרטגיה הרצויה. המודל מתבסס על עבודת תזה במסגרת התואר השני במדיניות ציבורית.

הקדמה

מטרת המחקר היא להציע מודל חדש לניתוח מדיניות ציבורית. המודל מנתח את התהליך במדיניות ציבורית באמצעות מושגים מעולם הפיסיקה והמכניקה ובמיוחד באמצעות חוקי התנועה שניסח המתמטיקאי האנגלי אייזיק ניוטון במאה ה-17. במסגרת העבודה, ניתנת סקירה של המודלים הקיימים במדיניות ציבורית, וכן סקירה של מושגים רלוונטים מהפיסיקה.

תורת הקבוצות

תורת הקבוצות היא תורה המבטאת גישה לתהליך המדיניות הציבורית. משפט הייסוד של תורה זו – “המדיניות הציבורית נקבעת כתוצר של שיווי משקל בין אינטרסים של קבוצות שונות”. הקבוצות השונות פועלות כדי לקדם את האינטרסים שלהם, והמדיניות היא מעין פשרה בין הקבוצות.

חוקי התנועה של ניוטון

את הקשר בין תנועתו של הגוף לכוח חיצוני הפועל עליו מתארים שלושת חוקי היסוד של המכניקה, המכונים חוקי ניוטון.
החוק הראשון (עקרון ההתמדה): “גוף ישאף להתמיד במהירותו, כל עוד שיקול הכוחות הפועלים עליו הינו אפס”.
החוק השני (חוק התאוצה): “הכוח המופעל על הגוף הוא מכפלת מסת הגוף בתאוצה שלו”.
החוק השלישי (חוק הפעולה והתגובה): אומר כי כאשר גוף מפעיל כוח על גוף אחר, הגוף השני מפעיל באותו זמן כוח על הגוף הראשון, ושני הכוחות הללו שווים בגודלם והפוכים בכיוונם.

תמצית המודל

תהליך המדיניות הציבורית כתהליך מתמשך של מאבק בין ישויות שונות המפעילות כוח על מקבל ההחלטה במתחם מדיניות כדי לקדם החלטה רצויה. הגודל הוקטורי של הישות נקבע ממכפלת עוצמתה במגמתה.

המודל

1. נוצר מתחם מדיניות מסוים. למתחם גבולות מוגדרים על ציר אופקי (ציר המגמה) וציר אנכי (ציר העוצמה).
2. מיד עם תחילת פעילות המתחם מוגדר מיקום המדיניות. למדיניות עצמה יש התמדה משלה וללא שינוי היא תישאר במנוחה או במהירות קבועה. זו למעשה, נקודת שיווי המשקל של המערכת. (החוק הראשון של ניוטון).
3. כאמור, מקבל ההחלטה מוצא את המדיניות במיקום מסוים על פני המרחב – נקודה המסמנת את מיקומה על גבי הציר האופקי (ציר המגמה במערכת הצירים) ולעיתים גם על הציר האנכי (ציר העוצמה). המיקום של המדיניות הוא למעשה המיקום שבו מיקם אותה מקבל ההחלטה האחרון – קודמו של מקבל ההחלטה הנוכחי.
4. מקבל ההחלטה מנסח לעצמו את המדיניות ויכול לנסות למשוך את המדיניות לכיוון הרצוי שלו ע”י הפעלת הוקטור שלו.
5. בתהליך התנועה של המדיניות לכיוון הרצוי ע”י מקבל ההחלטה מופעלים על מקבל ההחלטה כוחות מהישויות השונות. לכל ישות (entity) יש גודל וקטורי המורכב ממכפלת עוצמתו במגמה שלו.
6. המיקום של המדיניות יקבע ע”י חיבור הוקטורים הפועלים במערכת (הישויות לעומת מקבל ההחלטה). בכל נקודת זמן נראה כי המערכת מיוצבת, אך למעשה שיווי המשקל בין הכוחות מאזן אותה, ושינוי באחד מהכוחות המופעלים ישנה את ייצוב המערכת. זהו השלב שבו נמצא המתחם רוב הזמן.
7. ברגע שמתחלף מקבל ההחלטה, התהליך חוזר חלילה והוא למעשה לא מסתיים, אלא נמצא בתנועה מתמדת, ומופעל על מקבל ההחלטה החדש שבתפקיד.
8. התהליך נפסק רק כשתחום המדיניות מגיע למצב בלתי הפיך  ואז למעשה מסתיימת המדיניות כי המתחם נסגר, או הועבר למתחמים אחרים.
9. יתכן גם מצב של ערעור מערכת. מצב שבו כוח משמעותי מאד נכנס לזירה ומטלטל את כל שיווי המשקל.

מהמחקר אנו למדים:

א. תנועת הישויות במרחב היא בלתי פוסקת ולמעשה אין גוף סטטי , והאשליה שהמתחם סטטי נגרמת כתוצאה משיווי משקל זמני.
ב. כל הישויות והכוחות הנם יחסיים האחד לשני ולסך הישויות במתחם. הגדלים והכיוונים אינם נומינליים אלא אורדינאלים ולכן, לדוגמה, גדילתו של גוף אחד תוביל בהכרח להקטנת גופים אחרים ולהפך.
ג. השינויים במתחם בין הישויות השונות נעשים באמצעות חיכוך בין ישויות. ללא חיכוך אין שינוי, וגוף אחד לא ישתנה רק כתוצאה מהליך פנימי. חיכוך בין שני גופים מוליד את תצורתם החדשה במהלך ולאחר החיכוך, אשר למעשה הוא כמעט בלתי סופי – כל עוד הישויות קשורות האחת בשניה.
ד. מגמה קיצונית מגדילה את הגודל הוקטורי בשל עקרון המכפלה שמגדיר את הגודל הוקטורי של ישות. אך השלכה נוספת של מגמה קיצונית היא שמיקום רחוק ממקבל ההחלטה גורם לעובדה שעל הישות להפעיל כוח רב בכדי להסיט אותו ממסלולו. בשל חוק האקציה והריאקציה, כל כוח שמפעילה ישות על מקבל ההחלטה, המדיניות או ישות אחרת שווה לכוח שמופעל חזרה על אותה ישות ולכן ישות ששמה כל משאביה במתחם מסוים או בפעולה מסוימת צריכה להביא בחשבון את ההשלכות של תוצאה מוצלחת על המשך תפקוד הישות או במקרה אחר, למה יוביל הכישלון.
ה. ככל שישות “נוגעת” ומשפיעה על כמות גדולה יותר של אנשים/גורמים הרי שעוצמתה גדלה. כלומר הגודל לאו דווקא נקבע מכמות החברים בישות אלא גם מכמות המושפעים מאותה ישות.
ו. תנועה מהירה וחדה לאורך ציר המגמה משפיעה יותר מאשר תנועה שקולה ומדודה בפרק זמן נתון. בגלל הכוחות ההדדיים וחוק החיכוך, תנועה מהירה יוצרת פקטור נוסף אשר לא קיים בתנועה איטית.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

Fill out this field
Fill out this field
יש להזין אימייל תקין.
You need to agree with the terms to proceed

תפריט